מוטי עמירםכסף

בדרך כלל, מפגש טיפולי אצלי מתחיל בשיחה רגילה, בשיחה הזו המטופלת מספרת מה עבר עליה מהמפגש הקודם ומתוך השיחה הזו עולה, בדרך כלל סוגיה שהיא סקרנית לחקור אותה. בשיחה הזו, אני ממקד את הקשב שלי בחוויה שלה. למה הכוונה ? כשמטופלת מגיעה לפגישה ומספרת לי סיפור, אני מקשיב לתוכן הסיפור שלה, אבל אני שם דגש רב יותר על "איך" היא מספרת לי את הסיפור. מה שפת הגוף שלה אומרת לי ? האם היא משדרת סגירות או פתיחות ? מה רמת האנרגיה שהיא משתמשת כדי לספר את הסיפור ? מהי עוצמת הקול ? האם היא מסמיקה ? האם העיניים שלה נוצצות ? דומעות ? האם היא מהססת כשהיא מתארת משהו או שהיא בטוחה בעצמה ? וכו' . במילים אחרות, אני ממקד את הקשב שלי במספרת ופחות בסיפור שלה, יותר בצורה, ב"איך" ופחות בתוכן. אחרי ששמתי לב, אני יוצר עם זה קשר בעדינות. למה להתמקד בחוויה וליצור עם זה קשר ? אני מאמין, שבחוויה יש הרבה יותר מידע חשוב על המספרת מאשר בסיפור שלה. התוכן, הרבה פעמים מכיל בתוכו הרבה הגנות, דרך החוויה, אני יוצר קשר ישיר עם חלקים מאוד אמתיים ועמוקים, חלקים לא מודעים שחיים כרגע בחדר, דרך החוויה. בשלב הזה, אני מזמין את המטופלת לבחור מתוך הנושאים שהיא העלתה, את הסוגיה שמסקרן אותה לחקור היום. למשל, מטופלת שמרגישה חוסר אהבה עצמית. לאחר קבלת אישור ממנה, אני מזמין אותה לבחון את הסוגיה בתוך מיינדפולנס, כלומר, תוך הקשבה עמוקה לכל החוויה שלה ברגע הנוכחי. אני מאמין שבחינת הסוגיה במצב תודעתי של מיינדפולנס, היא חקירה עמוקה וישירה יותר עם עולמות פנימיים עמוקים, לעומת חקירה בשיחה, זאת משום, שמיינדפולנס מאפשר האטה של קצב התהליכיים התודעתיים ועקיפה של האינטלקט, החלק השכלי שלנו. בדרך כלל, במיינדפולנס, יעלו קודם כל תחושות גוף, העמקה לתוך החוויה התחושתית בגוף מעלה דימויים, זכרונות, חלקים ילדיים והנחות יסוד שהתקבעו בעבר - אלה הם חומרי הליבה, שמשפיעים באופן לא מודע על המצב הנפשי שלנו. דרך החוויה, ניתן, בעדינות להציע שינוי ומתוכו ריפוי וצמיחה. אני רוצה לציין שהעבודה שלי בחדר הטיפולים נשענת על מספר עקרונות חשובים: 1. נוכחות אוהבת. 2. מיינדפולנס. 3. אמת. 4. אורגניות - אנחנו מערכת חיה עם ארגון עצמי ייחודי. אני מכבד את האורגניות של המטופל ונותן לו להוביל, התשובה טמונה בו. 5. אי-אלימות - כבוד לקצב ולאורגניות של המטופלת.שינוי בא ללא הפעלת לחץ וללא אג'נדות. 6. אחדות - הכל מחובר, כולנו משפיעים ומושפעים ומשתתפים האחד בחוויית האחר. 7. שלמות גוף -מיינד - הגוף והמיינד משפיעים זה על זה והמערכת הזו בבסיסה שלמה.

הי מירב, מיינדפולנס זהו מצב מנטאלי, בו אנו נמצאים בתשומת לב למה שקורה בכל רגע ורגע בחוויה שלנו וללא שיפוטיות ביחס לחוויה שנחווית. למשל, תשומת לב לכל שאיפה ונשיפה, תשומת לב לתחושות הגוף, תשומת לב לרגש שנוכח כרגע בתודעה שלנו, תשומת לב לדימוי שעולה, לזיכרון וכמובן למחשבות שחולפות בתודעה שלנו כל הזמן. בעולם המודרני,תשומת הלב שלנו מופנית החוצה, בעיקר, אל המסכים האלקטרוניים שנמצאים סביבנו רוב הזמן וקצת שכחנו להפנות גם את תשומת הלב פנימה. התרגלנו לבצע פעולות באופן אוטומטי, מבלי להעניק תשומת לב ממש למה שאנו עושים כרגע. הדוגמה הטובה ביותר לכך, היא אכילה. מתי בפעם האחרונה אכלנו בשקט ובתשומת לב לתחושות ולטעמים השונים של האוכל ? התרגלנו לאכול ולצפות במקביל בטלוויזיה או בקליפ נחמד ביוטיוב. למה זה חשוב לטפח איכות של מיינדפולנס בחיי היום יום ? התשובה היא הפחתת סבל. לפני כ-2,500 שנה היה נסיך הודי בשם סידהרתא, שהחליט לעזוב את חיי המותרות של הארמון ולצאת למסע נדודים בארצו, כדי להבין את טבע האדם. מההתבוננות שלו בבני האדם, הוא גילה שיש סבל בעולם, אפשר למצוא את מקורות הסבל ואפשר להשתחרר מהסבל. הוא גילה שתי תנועות מרכזיות אצל בני האדם שמייצרות סבל: 1. אחיזה בחוויות נעימות - כשאני נמצא בחופשה ואני חושב כל הזמן על היום שאני חוזר לשגרה ומנסה כאילו "לעצור את הזמן מלכת", אני מייצר סבל. 2. דחייה של חוויות לא נעימות - כשאני עצוב ואני לא נותן מקום לעצב שלי להיות, אני מייצר סבל. מסיבה זו, יש חשיבות גדולה לתשומת לב. כשאני בתשומת לב, אני יכול להבחין בתנועות הפנימיות הללו ואז לבחור בתגובה חדשה, במקום התגובה האוטומטית שלי להדחיק את העצב, אולי אכתוב עליו או אשתף עם חבר. אבל קודם כל נדרשת תשומת לב.