הפיוט נכתב על ידי ר' שמעייה קוסון במאה ה-16 את הפיוט אודה לאל שמעתי לראשונה לפני כ-6 שנים. הפייטן  ששר את הפיוט במסורת ברסלב  נגע לליבי וריגש אותי עד מאוד. מבחינתי הפיוט הזה הינו תיאור מסעה של הנשמה בכל לילה מעלה לבורא עולם וחזרתה במידה וכך הוחלט בבית דין של מעלה. "עורו נא כי בכל לילה נשמתכם עולה למעלה לתת דין חשבון מפעלה ליוצר ערב ובוקר" זה מבחינתי פירוש הפשט של הפיוט וכשאני נכנסת לעומק המשפט הזה וכל הפיוט הזה, אני מקבלת את המסר החזק והעמוק שהחיים הארציים כאן למטה, אינם דבר של מה בכך אלא דבר "נס" במידה מסוימת ויכול להשתנות בן לילה "ואשר נפשו לא חיה איך יזכה לאור הבוקר?. כוחותיו של האדם הינם מוגבלים והפיוט הזה מעביר בי תחושת פרופורציה לגבי יכולת השליטה המוגבלת של כל אדם ואדם על גורלו. אך לאדם יש יכולת לטפח את נשמתו, הלך רוחו, מוסר, והתנהלותו בחיים הארציים ואז כשיגע בניצוץ האלוהי הזה שמצוי בכל נשמה נשמתו תאיר אור חזק "ואורה כאור החמה שבעתיים כאור בוקר" סביבה, וכאן יש לאדם יכולת להשפיע ולהעביר את מסר האהבה והניצוץ האלוהי שמצוי כפוטנציאל אצל כל אדם ואדם. יש לנו בני האדם משימה כאן בחיים הארציים ויש מי שצופה ויודע סתרינו, אנו לא לבד גם לטוב וגם לרע והמשימה שלנו היא לטפח ולתת גם מזון רוחני לנשמה, ולהפיץ את מסר האהבה בקרב כל הברואים על כדור הארץ.         מוזמנים להקשיב לפיוט בנוסח ברסלב באהבה   http://www.youtube.com/watch?v=7NjqZFND4NQ