רגע לפני שמתחילים מחדש, ברגל ימין כמובן....ניתן כבוד ומשמעות לחופש שהיה.
זה היה קיץ חם וארוך- חודשיים !! זה היה המון זמן, המון דברים עשינו, השקענו המון בעצמנו ובילדים שלנו...
אז רגע לפני שהכל מסתיים ומתחילה שנת הלימודים, בואו נסתכל על מה שעשינו ונסכם לעצמנו את מה שהיה.

נשאל את עצמנו ואת הילדים:

• אם היינו מתחילים את החופש מן ההתחלה, מה היינו מציעים שנעשה אחרת? ועל מה לחזור כי היה מוצלח.

• תן דוגמא. למה אתה מתכוון?

• מה למדת על עצמך, על המשפחה, על החברים בחופש הזה?

• איזה אירוע ספציפי היה לך הכי משמעותי?

• מה קרה שם שהופך את האירוע הזה למשמעותי?

• איזה דבר "בלתי אפשרי " .... עשית החופש הזה?

• במה הפתעת את עצמך? במה אני הפתעתי אותך?

• על מה אתה גאה בעצמך? על מה התבאסת?

• מה היית רוצה שיקרה בחופש הבא?

אחרי שסגרנו פרק ולמדנו מה שיש ללמוד

מטעויות ומהצלחות, מתכננים התחלה חדשה.

איך מתחילים ?

עושים סדר וארגון. סדר וארגון הם בסיס ל"תלמידאות" טובה.

אז מה עושים?

עדיין חופש אבל הגוף צריך לנוח ולישון ולהתחיל להסתגל לשעון ספטמבר.

התחילו להקדים לילדים את שעת השינה וודאו כי הם ישנים מספיק לגילם. ילדים

בגילים 5-12 צריכים לישון 10-11 שעות בלילה. בין גיל 12-14 צריכים

לישון 9-10 שעות ומעל גיל 14 הם זקוקים ל-8-9 שעות שינה.

התארגנות חיצונית עושה סדר פנימי המאפשר מיקוד ושקט פנימי .

את הסדר בונים יחד עם הילדים. כפי שהבנתם, אני מנצלת כל אירוע של החיים ללמידה.

נכון, זה רק לסדר חדר, אך זה יכול להיות הרבה יותר מזה.

העשייה המשותפת בונה שיתוף פעולה ותקשורת. עשייה כזו בונה מיקוד,

שייכות ואחראיות. מה שבניתי וסידרתי - אני מחויב לשמור .

זו הזדמנות להדגים איך בונים סדר. סדר וארגון זו מיומנות נרכשת ונלמדת.

זו עשייה שיוצרת חיבור וקשר בין החדר לילד :" זה שלי, אני יצרתי את הסדר הזה והוא שלי,

אני בחרתי איך לסדר אותו ומה יכנס לתוכו. אני יודע לעשות סדר בעולמי וזה עושה לי טוב"

(כמובן, זה דיבור פנימי לא מודע ).

הילדים גדלו בשנה. שנה זה המון זמן בחיים של ילד. יש להתאים את הסביבה של הילד לגיל.

את הסביבה ואת הדרישות שלנו.

האם המיטה מתאימה לצמיחה שלו, לצרכים החברתיים, לארח חבר ללינה?

האם השולחן והכיסא מתאימים?

יש למיין ולפנות מה שמיותר- לפנות מקום לחדש.

יש לבנות יחד עקרונות למיון. מה הולך ולאן,
האם לתת לאחים הקטנים, למסור או למכור.

אלו הן החלטות שלו. אלו החפצים שלו, שלעיתים קשה להיפרד מהם.

חשוב שנהיה רגישים לכך.

מפנים מקום לחדש. מה שנשאר מסדרים. לכל חפץ יש מקום קבוע.

מחליטים יחד על הסדר. לחבר את הילד לחפצים שלו, לתמונות שהוא בוחר לתלות על הקיר.

אולי שלט לדלת . כך בונים שייכות ואינטימיות. הוא מטביע את חותמו האישי- יוצר זהות אישית.

חשוב ליצור פינת עבודה נקייה, נעימה ונטולת גירויים.

כהורים עלינו לזהות את הגדילה שלהם ולהתאים את השינוי כל העת. כשלא עושים זאת,

 משהו בהתפתחות של הילד מתעכב וגם בביטחון שלו.

עשינו סדר בחדר, סדר בפינת העבודה. בטוח גילינו מחברות, צבעים, עטים נשכחים.

להסתכל על היש ולרשום מה באמת חסר.

מכינים רשימה ואיתה הולכים יחד לחנות. החנויות לכלי כתיבה בנויות ליצור

"פיתוי של קניה רגשית". זאת הזדמנות לתרגל וללמד קניה מנוהלת שיש בה שליטה.

קניה ממוקדת צורך אמיתי. בשביל זה הכנו את הרשימה.

סדר וארגון - אלו מיומנויות נרכשות שצריך להתאמן בהן כמו בכדורסל....בכדור רגל ועוד..

לכל חפץ מקום קבוע: לספרים, למחברות, לקלמר, לצבעים, לדפים בודדים שמחלקים בשיעור, לאוכל ולמים.

נבדוק יחד איתם מה עבד או לא עבד בשנה שעברה, איך הוא היה רוצה להתארגן יותר טוב השנה.

לומדים מניסיון, לומדים מטעויות.

ספרים ומחברות עוטפים ורושמים שם. זו עבודה שיש לעשות יחד איתם. למה?

כפי שאמרתי, לכל עשייה יכולה להיות משמעות: השותפות בעשייה היא השקעה

המבטיחה שייכות " זה הספר שלי, אני שומר עליו..".

וכל זאת גם כדי שאנחנו ההורים נקבל "פטור" בעוד כמה שנים מעשייה זו.

אכן השקעה ארוכת טווח ומשתלמת.

כמובן שהם ולא אנחנו. לא נרצה לגדל ילד שהוא "בן 30 ויש לו חום גבוה, הוא שוכב על הספה בבית הוריו"...

אנחנו צופים מהצד ומנחים את המקום של כל דבר בתיק, כמו :" מחברות בתא ראשון...." ועוד.

עד מתי? עד שההרגל נטבע והוא אוטומטי.

סרגל או עיפרון חסרים – יוצרים קושי להתרכז ולהשתתף בשיעור וזה גם טריגר לריב "הוא לקח לי"..

אז - לבנות יחד את הסדר בקלמר. יש מקום קבוע לכל דבר.

יתכן ויש צורך בשני קלמרים. אחד לצבעים והשני לכלי הכתיבה.

נבדוק יחד איתו מה עבד או לא עבד בשנה שעברה,

איך היה רוצה להתארגן יותר טוב השנה. לומדים מניסיון, לומדים מטעיות.

ארגון יש לתרגל ולשמור ולבדוק ושוב... לתרגל כדי שזה יהיה חלק אוטומטי ומוטמע.

הדברים שבקלמר הם חפצים קטנים שעושים הבדל גדול ביום יום בכתה.

יש להם נטייה להעלם וללכת לאיבוד. תשקלו עם הילד לסמן או לרשום שם כדי שהם יחזרו אליו בחזרה.

בימים שנותרו צריך להיות ממוקדים. אל תבזבזו את הזמן.

אם יש שיעורים שהילד קיבל לחופש, עברו אתו עליהם וודאו שהוא ביצע והבין.

חשבו על המקצועות הבעייתיים יותר אצלו והתמקדו בהם. טוב לרענן את הזיכרון ,לחזור על החומר.

אין כמו להגיע לבית הספר עם ידע מקדים. מפגש מוקדם עם החומר נותן בטחון.

"זהו, השנה זה יהיה אחרת. אני לוקח את עצמי בידיים"

"אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי ועם החברים שלי, להיות בקשר טוב עם המורים, להצליח במה שחשוב לי" .

הרצון שלו הוא אמיתי. הכוונה שלו היא אמיתית.

אך לעיתים המימוש לא פשוט.

למה?! מה מונע? מה מעכב?

ישנם אמונות, הרגלים, מחשבות ורגשות שמונעים ממנו לעשות את מה שהוא רוצה לשנה החדשה.

לעיתים, הבשלות ההתפתחותית שקורת עם הזמן, מאפשרת לו להתגבר על גורמים מעכבים אלו.

לרוב, ילדים ומתבגרים צולחים את הגיל הזה בהצלחה למרות הקשיים.

ההתמודדות עם הקשיים מפתחת בהם כוחות ומסוגלות .

אך אם אחרי כחודש אתם רואים שהוא חוזר מבית הספר עם אותם קשיים וממשיך לפעול מתוכם, יש לשקול עשייה אחרת.

עשייה שתיתן מענה לתקיעות אותה הוא חווה, וממנה הוא אינו משתחרר בכוחות עצמו או בעזרת הסביבה הקרובה.

תקיעות - במידה ואינה מטופלת - גדלה ומתפשטת לתחומים נוספים!!

אימון NLP עוזר להתחבר לקושי ולצאת לדרך חדשה,

תוך חיזוק החוזקות והביטחון העצמי וטיפוח מודעות עצמית.

תהליך האימון הוא חוויתי ומותאם אישית לכל אחד.

באימון רוכשים כלים לחיים, איתם יוכל להתמודד עם קשיים ואתגרים עתידיים.

יש מתנות שנשארות לעד ומשנות חיים שלמים.

אני מאמינה שאימון NLP הוא מתנה כזו!!

מאחלת לכולנו שנה טובה

שנה שיש בה סדר שמאפשר יצירה ועשייה חדשות.

אני כאן לכל שאלה 0522253770

באהבה דרורה