מנשל'ה ילד טוב הוא הילד הקטן מבין שלושה, הוא ילד מאוד טוב, נוח כמו שאמא אומרת, תמיד מחייך ומדבר בשקט ובנימוס, אף פעם לא מתחצף, עושה תמיד כל מה שאומרים לו, לא צועק, לא מתרגז, לא רב, לא מרביץ- ילד טוב ירושלים איך שאומרים. למנשלה ילד טוב יש אח ואחות גדולים ממנו. הגדול הוא שובב גדול ותמיד צועקים עליו ומענישים אותו, הבינונית ממש חכמה ומשקיעה בלימודים, כולם מאוד מעריכים אותה ומעודדים אותה על השגיה. תמיד אומרים לו איזה ילד טוב ונוח אתה, ובטוחים שהוא תמיד שמח ורגוע ומסתדר לבד. מרוב שמחמיאים לו על כך גם הוא חושב שהוא באמת באמת רק ילד טוב, אבל בפנים הוא מרגיש די בודד, הוא משתף את המחשבות והרגשות שלו רק עם .. אוכל, החבר הכי טוב שלו. הם המון ביחד, רוב הזמן, חברים ממש טובים, לא מאכזבים זה את זה לעולם, תמיד נוכחים זה בחייו של האחר, מנחמים כשעצוב, משתפים כששמח. ככה זה כבר שנים הם כמו נשואים אחד לשני, אהבה שכזאת לא עוזבים. עם השנים מנשל'ה ילד טוב כבר עייף, עייף מלהיות ילד טוב. חבר שלו "אוכל" כבר לא ממש מצליח לשמח או לנחם אותו ולפעמים ממש גורם לו לכאבי בטן. הוא אוהב ושונא אותו יחד. יש להם ילדה משותפת שקוראים לה כרס. גם אותה הוא לא כל כך אוהב, היא כל הזמן מפריעה וכואבת לו, בזמן האחרון מתגנבות מחשבות לראשו של מנשל'ה ילד טוב, החברות ההדוקה עם אוכל כבר לא באה לו טוב, אבל הוא פוחד... הוא כבר כל כך רגיל אליו ואיך יחיה אם יראה אותו רק כשיבוא לבקר את כרס בתם המשותפת. אז הוא החליט ללכת לאימון בעניין מערכת היחסים שלו עם אוכל , באימון הוא הבין מה הסיפור שלו עם אוכל, מה הסיפור שלו עם עצמו, מה הוא באמת רוצה, צריך, אוהב, איך להגיד לא או לא עכשיו ובעיקר ראה שהוא כבר לא תמיד ילד טוב ולפעמים הוא פשוט מנשל'ה שמח, או עצוב, כועס או פוחד. אחרי 6 מפגשים כבר עשה לעצמו חברים חדשים - מר הליכון, גברת סלַטינה, ואהבת חייו החדשה- הוא עצמו מנשל'ה. פתאום שם לב שהוא כבר לא חושב כל היום על החבר שלו אוכל, הוא ראה את אוכל מידי יום בקאנטרי המקומי ולמרות שהיה לו קשה אמר לאוכל שעכשיו ייפגשו פחות ורק לפי צורך שהוא מנשל'ה יחליט עליו. ואוכל כמו אוכל אף פעם לא מאכזב הוא ילד ממש ממש טוב הוא תמיד עושה בדיוק מה שאומרים לו. באהבה ובבריאות, דגנית דגנית קורן תזונאית ונטורופטית משפחהND מתמחה באימון והדרכה להורים וילדים