כך תעצב את חייך – "הפנג שוואי" של החיים.

כיצד סדר משפעי על חיינו.

"הפנג שוואי" מעורר בתוכי סיפורים, זיכרונות ודמיונות רבים, ביניהם: זיכרון או דמיון של בית סיני עתיק שיתכן היה ביתי באחד הגלגולים או בית יפני מודרני – ייתכן וזהו חלום חיי,

בתים אילו נראים בדמיוני כבתים חמים נינוחים, אסטטים במיוחד, מזמינים לתוכם בצניעות רבה ובאהבה גדולה.

האם זהו דמיון בלבד, חלום חיי או שמה זהו זיכרון מגלגולים קודמים והאם זה משנה בכלל ?!

בזיכרונות או דמיונות אילו,  ישנו משהוא שמעיד עבורי על סדר וניקיון כאשר אני משמיעה לעצמי שוב ושוב את המילה "פנג שוואי", איזשהו כוח פנימי וחיצוני בלתי מוסבר מהיסוד ואיזו יצירה מדויקת שנכתבה אי שם בספריי החיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

נדמה שישנו איזה שהוא סדר קוסמי ושלכל דבר יש את המקום, זמן ופעולה, ואילו היינו מחוברים לאותו מקור  קוסמי, קרוב לודאי החיים היו מתנהלים באופן תקין, בריא, מסודר ואוהב. לא היו מלחמות, פיגועים, אלימות, תאונות, גירושין, אסונות טבע ועוד.

אבל אז מה היה עלינו ללמוד אם הכול היה כל כך מסודר להפליא.?

אין פלא שהעולם נראה ככאוס וכך גם מרבית החיים על פני האדמה, הגענו מנקודת מוצא נהדרת ונזרקנו לתוך האין סוף של האי סדר, אי הידיעה ואי השליטה.

כל כך הרבה שיעורים בזמן, אנו עוברים, על מנת לחזור לאותה נקודת מוצא בריאה ונקייה.

בדמיוני, לפתע הבית הסיני העתיק או  הבית היפני המודרני הופכים בעיני רוחי לספר עב קרס מעור חום וכל רצוני כרגע הוא לדפדף לתוכו ולגלות, האם המציאות שבה אני חייה תואמת למציאות שהייתי אמורה לחיות.!?

לחיות מתוך ערות.

האם אכן הייתי אמורה להיוולד לאותה משפחה בארץ ישראל?

האם הייתי אמורה להינשא בעברי לאותו בן זוג שהתגרשתי ממנו לפני יותר מעשור?

האם אני עוסקת במקצוע הטיפולי שהייתי אמורה לעסוק?

או שמה הייתי אמורה להיות נוצרייה בכפר נידח במדינה ללא שם? 

נשואה עד היום הזה לבעל אחר?

ועוסקת לפרנסתי באריגה?

כמה מעניין לפקוח את העיניים ולשאול את עצמנו את כל השאלות האם אנחנו חיים את החיים של עצמנו או בטעות חיים חיים של מישהו אחר?

אני פותחת את הספר ורואה שם תגליות מעניינות : את הבית שבו גדלתי, את הוריי ואחיותיי, את עצמי מטפלת מגיל  צעיר ועד היום.

רואה את הוריי כפי שהם , את הבית האסטטי והחם שבו גדלתי, רואה את עצמי הופכת מנערה למתבגרת ולאישה......האם אילו הם אכן חיי?

הספר נסגר בטעות ואיבדתי את העמוד, אני פותחת שוב ואני רואה את עצמי כפי שאני היום במקצועי מטפלת באנשים, מנחת סדנאות, יוצרת, נהנית מהחיים , בעלת כלב וחתול, כותבת כתבות ו....

לחיות מתוך הכירות פנימית.

סגרתי את הספר ואני מתחברת מחדש לזיכרונות העתקים או לדמיונות שבתוכי, מתחברת לבתים החיצוניים והפנימיים ונזכרת כמה עבודה פנימית עמוקה וארוכה נדרשתי לעשות לאורך השנים על מנת לערוך סדר בבלגן שבחיי, בחיי השקריים שניהלתי בעברי או שנכון יותר לאמור, החיים שניהלו אותי בעבר.

התחלתי מסע חיים אחר, ניקיתי את עצמי מבפנים,  נפרדתי מדברים מיותרים בתוכי, דברים שבעיקר הזיקו לי במקום לתרום. הפכתי לאדם נאמן לעצמו בכל מישור חייו וכל זאת על מנת שאוכל לחיות חיים תקינים, מלאים בהערכה והגשמה,  קבלה ואהבה לעצמי ולסביבתי.

אותו סדר מופתי שקיים בתוכי ומחוצה לי כיום משקף עבורי את הפנג שוואי של חיי.

באהבה גדולה,

ממני טלי כנפי – מטפלת אינטגרטיבית

פסיכותרפיה בשלוב אומנויות, גוף-נפש-רוח, הילינג.

מנחת סדנת "הבית הפנימי", מנהלת פורם לשינוי וגילוי עצמי באתר אסימון.