זה לא נגדי זה בעדו..
קורה לכם שהפעוט של שלכם מבקש משהו ואתם לא מסכימים כי זה הגבול שלכם...
למשל שוקולד לפני ארוחת הערב או לאכול שוקולד בפעם החמישית אחר הצהריים.. ואז מגיע הלא ואחריו כמובן הבכי , התקף הזעם וכו...
ואתם לא מבינים למה זה קורה ולמה כל דבר צריך להסתיים בבכי גדול..
אז החדשות הטובות הן : המחאה הכעס הזעם הם תהליך התפתחותי: ההסבר הוא כאשר הפעוט מקבל תשובה שלא מתאימה לו אז הוא מתנגד כי התפתחו אצלו רצונות נפרדים. וזה כמובן דבר חיובי, הוא לומד בסיטואציה הזאת להתמודד עם תסכול ודחיית סיפוקים.
שהם בוכים, מייללים מתווכחים משתטחים זה לא הם רוצים להרוס לכם את הערב.. מה שמתסכל אותם זה הגבול ולא אתם.
הפעוט לא נגדכם אלא בעד עצמו וברגע שתשתנו את הפרשנות להתנהגות ( הבכי) ותגיבו בהתאם האירועים האלו יצטמצמו או יחלפו.
אז איך כדאי להגיב?
תיווך באמירת הרגש שהפעוט פוגש, לדוג' אני מבינה שאתה כועס, מתוסכל וכו'..
לא לכעוס!
ולהיות עקביים בתגובות שלנו. זה לא נגדנו ההתנהגות הזאת. זה שלב התפתחותי.
רצוי גם להציע אפשרות נוספת ולא להישאר עם הלא – למשל בסיטואציה של השוקולד להציע פרי או אוכל אחר שמקובל עליכם.
ואפשר גם להסביר בקצרה מה עומד מאחורי הלא שלכם ( הגבול).
אני מזמינה אתכם לחשוב איך זה מתנהל אצלכם..
הכנס טקסט כאן
נעים להכיר שמי שלומית בן צבי ,אני אמא לשתי בנות , נשואה וגרה ברמת גן , אני מדריכת הורים בגישת אדלר ויועצת שינה לתינוקות ופעוטות . השירותים שלי : הדרכת הורים פרטנית בגישת אדלר שמסייעת להורים להתמודד עם