סדרת המאמרים בבלוג "עוברים ללינוקס" כוונתה להציג את לינוקס ותוכנה חופשית כאלטרנטיבה אמיתית וטובה להרצה במחשב שלך.
אלטרנטיבה זו הינה חינם (במובן הכספי) וגם חינם (במובן של חופש) ומחזירה את השליטה במערכת המחשב אליך.

בפרק הראשון דיברתי על "מהי תוכנה חופשית?" ובפרק הנוכחי נעסוק במהי בעצם לינוקס?

הקדמה
אני מניח שכבר שמעתם את המילה לינוקס מחברים שעובדים או התנסו בעבודה עם מערכת ההפעלה לינוקס או מכתבה שקראתם אודות מערכת ההפעלה.
מאמר זה הינו מבוא ללינוקס ובסיומו תוכלו להבין קצת יותר על מערכת ההפעלה.
גם אם תחליטו שלא לעבוד עם מערכת ההפעלה לינוקס תמצאו שמאמר זה יקנה לכם ידע מעניין ותוכלו ללמוד מה משתמשים אחרים עושים עם המחשב האישי שלהם.


קצת היסטוריה
לינוקס החלה את דרכה כמגרש משחקים של האקרים. המושג האקר במקורו אינו מתכוון דווקא לפורצי מחשבים כמו שרובנו חושבים אולי, הכוונה האמיתית של המונח הינה מומחי מחשבים.

בתחילת שנות ה- 90 ארגון התוכנה החופשית (FSF) אפיין את המרכיבים הראשיים למערכת הפעלה חופשית (GNU) מלבד דבר אחד הקרנל. בערך באותו הזמן, לינוס טורבלדס, סטודנט פיני למדעי המחשב, החל לעבוד על קרנל למערכת הפעלה דמויית יוניקס לאחר שלא התאפשר לו לשנות את קוד המקור של מערכת ההפעלה מיניקס. לינוס שיתף ברעיון שלו את קבוצת הדיון באינטרנט ובתוך זמן קצר מפתחים מכל רחבי תבל עבדו יחדיו לפתח ולשפר את אותו הקרנל אשר נקרא לינוקס.

הפיתוח הראשוני של מערכת ההפעלה לינוקס היה על ידי סטודנטים שרצו לפתח מערכת הפעלה דמויית יוניקס אותה יוכלו להתקין על מחשבייהם האישים בניגוד ליוניקס אותה לא ניתן להתקין על מחשבים אישיים אלא על שרתים יקרים.

כבר בשנת 1992 יכלו להריץ את הקנרל עם תוכנות חופשיות כמערכת הפעלה שלמה ובשנת 1994 שוחררה רשמית גירסה 1 של הקרנל כשכבר היו למעלה מ- 100 אלף משתמשים במערכת ההפעלה.
בשנת 1999 שוחררה גירסה 2.2 של הקרנל כשכבר היו למעלה מ 7 וחצי מליון משתמשי לינוקס מסביב לעולם.

חלק מהסיבות שהביאו את לינוקס להיות מערכת הפעלה פופולרית הן התבססותה של לינוקס על קהילה, אימוץ רשיון התוכנה החופשית המאפשר הפצה, שינוי קוד המקור והתאמת מערכת ההפעלה לצרכים של ארגונים וכמובן הרצון של משתמשים רבים ללמוד על מערכת ההפעלה הם שהפכו את לינוקס למאוד פופולרית הן במגזרים הפרטיים והן במגזרים העסקיים.

זאת ועוד שהתאוצה העולמית בפיתוח תוכנות חופשיות, מבוססות על קוד מקור פתוח (כדוגמאת פיירפוקס, GNOME, KDE), הביאה לכך שהפצות לינוקס מצויידות כיום באלפי תוכנות למגוון משימות המגיעות רובן ללא תשלום.

כיום, בשוק השרתים, לינוקס מותקנת על יותר מ 33% מהשרתים וזה כולל בין היתר שרתי אינטרנט, שרתי דואר אלקטרוני, שרתי פיתוח, שרתים ליישומי תקשורת, שרתים ליישומים ארגוניים ועוד.

בשוק תחנות העבודה (Desktop) לינוקס נמצאת במגמת עלייה מתמדת ומאמצים את השימוש בה משתמשים פרטיים, ארגונים פרטיים, חברות גדולות ומוסדות ציבוריים בעולם והסיבות העיקריות הן עלות, אבטחה והאפשרות לנצל בצורה טובה יותר את החומרה הקיימת.

אז מהי לינוקס?
המושג לינוקס מתייחס במקור רק לקרנל ליבתה של מערכת ההפעלה החופשית, אך השם לינוקס כבר מזמן נתפס על ידי משתמשים רבים כמערכת ההפעלה לינוקס השלמה ולא רק לקרנל.

מערכת הפעלה הינה תוכנה שבדרך כלל מותקנת על הדיסק הקשיח במחשב ואשר מאפשרת לשלוט על המחשב שלך.

מערכת ההפעלה מגשרת בין המשתמש לחומרה, מנהלת את התקני החומרה, מאפשרת למשתמש להתקין ולעבוד עם תוכנות שונות, מנהלת את הקבצים את הזיכרון ועוד משימות רבות.

עבור משתמשים רבים מערכת ההפעלה היא שקופה ועד שאין תקלה בדיסק הקשיח כלל לא מודעים לקיומה, כל מה שהמשתמשים מבקשים הוא להצליח לבצע את המשימות שלהם במחשב.

כמבון שאנו מכירים מערכות הפעלה נוספות למחשבים כדוגמאת Mac Osx, Microsoft Windows.

במה לינוקס שונה?
לינוקס שונה ממערכות הפעלה פופולריות אחרות בכמה תחומים:

הדבר הראשון הוא שלינוקס היא מערכת הפעלה חוצה פלטפורמות אשר יכולה לרוץ על מערכות מחשב רבות.
לדוגמא Windows XP יכולה לרוץ על פלטפורמה של מחשבים מבוססי מעבדי אינטל או AMD אך לא ניתן להריצה על מחשבים המבוססים על מחשבי SPARC של חברת SUN.

הדבר השני הוא שלינוקס היא חינמית, בשני מובנים. במובן הראשון מערכת ההפעלה מופצת חינם גם אם החלטנו לרכוש את מערכת ההפעלה מייצרני לינוקס מסויימים בחבילה המגיעה עם מדיות התקנה, ספרות ותמיכה טכנית עדיין המחיר שנשלם עבורה נמוך באחוזים רבים מהמחיר אותו נאלץ לשלם עבור מערכות הפעלה אחרות.

במובן השני, שלדעתי חשוב לא פחות, לינוקס ואפליקציות רבות למערכת ההפעלה לינוקס מגיעות עם קוד המקור שלהן דבר המאפשר לשנות ולשפר את מערכת ההפעלה עצמה ואת התוכנות המגיעות עימה לטובת הצרכים הייחודיים שלי. דבר זה אינו אפשרי במערכות הפעלה אחרות אשר אינן מגיעות כקוד פתוח. לדוגמא אין לנו הרשות לבצע שינויים בקוד של מערכת ההפעלה Microsoft Windows או בתוכנת Microsoft Word – רק לחברת מיקרוסופט יש את האפשרות לעשות זאת. כתוצאה מהחופש הזה, לינוקס משתפרת כל העת ומתעדכנת לעיתים קרובות בההתאמה שלה לטכנולוגיות חדשות. לדוגמא לינוקס היתה מערכת ההפעלה הראשונה שרצה על מעבדי 64 ביט של אינטל.

הדבר השלישי הוא שלינוקס הינה מערכת הפעלה מאוד אטרקטיבית הן בביצועים שלה והן במאפייניה. הגישה לקוד של מערכת ההפעלה מאפשר למפתחים מסביב לעולם ליישם מאפיינים חדשים, לכתוב תוכנות חדשות ולשפר את ביצועייה כל העת.


המאפיינים והביצועים של מערכת ההפעלה לינוקס
רוב משתמשי המחשב בוחרים את מערכת ההפעלה שלהם על פי המאפיינים והביצועים שאותה מערכת הפעלה תספק להם - ולינוקס עושה זאת בגדול.

מערכת ההפעלה לינוקס רצה על פלטפורמות מחשב רבות ודרישות החומרה שלה נמוכות מאלה הדרושות להרצת מערכות הפעלה אחרות באותם ביצועים. משמעות הדבר הינה חסכון רב בהוצאות החומרה ובאפשרות לנצל חומרה מיושנת לטובת תחנות עבודה ושרתי לינוקס מבלי לפגוע בביצועים.

המאפיינים הרבים הנוספים כדוגמאת תמיכה בריבוי משתמשים, אבטחת מידע ברמה גבוהה, יציבות מערכת ההפעלה והאמינות הגבוהים שלה הופכים את מערכת ההפעלה לבוגרת ומתאימה לכל משימה. משרתים בארגונים ועד למחשבים האישיים.


סביבת פיתוח
לינוקס מציעה למפתחים סביבת פיתוח חזקה תואמת ליוניקס ומגיעה עם סביבות פיתוח וספריות פיתוח רבות מאוד. חברות רבות בעולם כדוגמאת אינטל וסיסקו אימצו את סביבת לינוקס כסביבת הפיתוח של מוצרייהן.

אבטחת מידע, פריצות, וירוסים תולעים וקוד זדון
ככלל במחשבים ובתוכנה אין מושג כזה מערכת הפעלה או תוכנה שאינם ניתנים לפריצה.
כלל זה נכון במערכות הפעלה יוניקס, לינוקס וכמובן מערכות הפעלה Windows מבית מיקרוסופט.
הדרך הבטוחה ביותר, שללא ספק היא 100% בטוחה, היא פשוט לא לקנות מחשב ולא לעבוד עם מחשבים.

כל בתי התוכנה וכל מערכות ההפעלה עושות את המיטב על מנת להגן על המשתמשים שלהן מפני פריצות, וירוסים, תולעים וקוד זדון המושתל למחשבים באמצעות רשת האינטרנט, אך אינן יכולות לסגור את הפרצות במאת האחוזים.

שגיאה נפוצה היא לחשוב שתוכנות ומערכות הפעלה מבוססות קוד פתוח כדוגמאת לינוקס הן רגישות יותר ולכן פריצות יותר רק בגלל העובדה שלכל אחד יש גישה לראות את הקוד ולאתר את הפרצות.

אני בטח לא אגלה לכם סוד שישנם אלפי ואולי מאות אלפים של וירוסים, תולעים, spyware-ים ופרצות הפוגעים במערכות הפעלה שאינן מבוססות קוד פתוח, כגון Windows כך שקוד סגור לא מוגן יותר מקוד פתוח ופעמים רבות עצם העובדה שהקוד סגור מהווה אתגר גדול יותר לפורצי מחשבים וכותבי וירוסים.

מערכת הפעלה המבוססת קוד סגור לדעתי הינה בבחינת פצצה מתקתקת. לא ניתן לדעת האם יש פרצות אבטחה והיכן שטרם טופלוו על ידי יצרנית מערכת ההפעלה. מצד שני קוד פתוח מבוסס על קהילה, דבר המאפשר לעשרות אלפי אנשים לבחון את הקוד ואם זיהו פירצת אבטחה לכתוב תיקון בצורה מיידית או לדווח עלייה בצינורות המתאימים על מנת שאחרים יבחנו את הפירצה ויסגרו אותה ללא הצורך להמתין שיצרנית מערכת ההפעלה תבצע את התיקון בעצמה. בקוד סגור גם אם גיליתי פירצת אבטחה אין לי שום יכולת להתגונן בפנייה מלבד להמתין לתיקון שתוציא יצרנית מערכת ההפעלה.

נחזור לנושא שלנו, מערכת ההפעלה לינוקס.
מערכת ההפעלה לינוקס היא ללא צל של ספק מערכת הפעלה בטוחה מאוד, מאובטחת מאוד ויציבה מאוד. התבססותה של לינוקס על מודלים מטכנולוגית יוניקס מאפשרת לה להשתמש ביכולות שונות על מנת להגן על המחשב מפני פריצות והרצת קוד זדון. מערכת ההפעלה לינוקס מובילה כיום בתחום אבטחת המידע ורעיונות שונים בתחום אבטחת המידע המיושמים כבר מספר שנים בלינוקס מושאלים למערכות הפעלה אחרות, כדוגמאת פירוול מובנה בקרנל, הפרדת מרחבי הזיכרון לקרנל ולמשתמש, כלים שונים לניטור ולחסימת נסיונות פריצה מרוחקים ועוד.

בנוסף בלינוקס מיושמת טכנולוגיית SELinux ראשי תיבות של Security-Enhanced Linux טכנולוגיה זו משפרת את אבטחת המידע ביכולת גישת המשתמשים והתוכניות אל ליבת מערכת ההפעלה ואל מרחבי הכתובות בזיכרון.

מה עוד?

בעניין וירוסים.
וירוסים, תולעים, Spyware-ים וקודי זדון אחר הקיימים כיום ופוגעים במערכת ההפעלה Windows לא יכולים לפגוע במערכת ההפעלה לינוקס.

ארכיטקטורת מערכת ההפעלה לינוקס, אינה מאפשרת לוירוסים וקוד זדון לרוץ באותה דרך בה הם רצים במערכת ההפעלה Windows, לא ניתן להריץ תוכנית בעלת הרשאות גבוהות בצורה אוטומטית מה שמוסיף לרמת אבטחת המידע הגבוהה של מערכת ההפעלה לינוקס.
נגעתי ממש מעטבנושא אבטחת מידע בלינוקס. יש עוד המון מה ללמוד בנושא.


הפצות לינוקס
לינוקס מופצת כתוכנה חופשית לכן ניתן לשנותה ולהפיצה שוב. מהסיבה הזו ישנן חברות וקהילות שלקחו את מערכת ההפעלה שינו אותה, שיפרו אותה, הוסיפו לה תוכנות נוספות וארזו אותן כחבילה. חבילה כזו הכוללת את כל התוכנות המאפשרות התקנה והרצה של לינוקס נקראת הפצה.

הדוגמאות להפצות לינוקס פופולריות בישראל הן Red Hat Enterprise Linux של חברת רד הט, אובונטו, סוזה ודביאן. בעוד שרדהט, וסוזה הן הפצות מסחריות דביאן הינה הפצת לינוקס קהילתית המבוססת על מתנדבים מכל רחבי העולם.


תמיכה, למידה ועזרה
קשה לשאר מה היה קורה ללינוקס לולא האינטרנט? האם לינוקס היתה פופלרית? האם לינוקס בכלל היתה קיימת? הרי תחילת הפיתוח של מערכת ההפעלה היתה על ידי סטודנטים שהשתמשו בעולם האינטרנט על מנת לשתף את הקוד, לחבר יחדיו קטעי קוד, למצוא פתרונות בקבוצות דיון וכדומה.

גם היום, שנים רבות אחרי, האינטרנט הינו מאגר המידע הגדול ביותר בעולם, עם אפשרות לחיפוש ממוקד של מידע ושיתוף קהילתי. התמיכה בלינוקס באמצעות רשת האינטרנט היא אדירה, אתרים רבים, קבוצות דיון, פורומים, מדריכים ואף ספרים שלמים נמצאים בדפי האינטרנט ויוכלו לעזור גם לכם ללמוד להתקין, לשדרג, לעבוד ולפתור תקלות במערכת ההפעלה לינוקס.

גם כאן באתרנו, לינוקס ישראל נט, תוכלו למצוא מאגר של תכנים ומערכת פורומים לתמיכה טכנית מקצועית אשר יספקו לכם מידע ועזרה בפתרון תקלות.


נקודת מבט אישית
מנקודת מבט אישית שלי, לינוקס היא בשבילי מעבר למערכת הפעלה יציבה, בטוחה המגיעה חינם. מבחינתי לינוקס הינה מערכת הפעלה מאתגרת המאפשרת התפתחות, מקור ללמידה אין סופית ועמידה בחזית הטכנולוגית.

ללא ספק אלו הדברים שמושכים אותי יותר ויותר לעבוד עם מערכת ההפעלה, ללמוד וללמד אותה.

הכותב, מיקי ברזילי, הינו יועץ מומחה בתחום תשתיות לינוקס/יוניקס ופתרונות מבוססים תוכנה חופשית.