יתוש הטיגריס האסייני דורש התייחסות עכשיו

לפני מספר שנים פלש לארץ מין חדש של יתושים המהווים מטרד רב וסכנה לבריאות הצבור מעבר לאלו שידענו בעבר. מודעות נרחבת לצורך להיפטר מהיתוש והכרת הדרך היעילה להילחם בו יכולים להוביל להדברה מוחלטת של היתוש הפולש.

בשנת 2002 נתגלה לראשונה בארץ (סמוך למושב גינתון) מין של יתוש פולשני שככול הנראה מרחיב את תפוצתו בעולם כולו כבר למעלה ממאה שנים. היתוש נקרא בטעות יתוש הנמר האסיאתי, בגלל טעות תרגום הנפוצה בארץ לפיה Tiger   באנגלית מתורגם לנמר (=Leopard  ) בעברית, ולא לטיגריס כפי שצריך. יתוש הטיגריס האסייני, The Asian tiger mosquito  , קיבל את שמו על שום דגם הפסים על גוף הבוגרים ועל שום מוצאו, מזרח אסיה, המשותף גם לגדול שבחתולים, הטיגריס. כיום ניתן למצוא פרטים ממין זה לאורך רוב השטח במישור החוף מגדרה ועד ראש הנקרה. מזרחה ממישור החוף היתוש עלה לאזור מודיעין, טבעון ולתוך הגליל המערבי. חשיבותו הרבה של מין יתוש זה היא גם במטרד הרב שהוא גורם וגם בסכנה שאוכלוסייתו עלולה להוות לבריאות הציבור. יתושים אלו נחשבים למטרידים במיוחד משום שהם עוקצי יום. עיקר פעילותם סביב שעות הזריחה והשקיעה, אך גם בשאר שעות אור היום ניתן לפגוש בהם ולחוש את נחת עקיצתם, שעות שבהן אנשים רבים מסתובבים בחוץ. זאת ועוד, להבדיל ממיני יתושים רבים שעקיצתם גורמת לגירוד זמן מה אחרי העקיצה, אך העקיצה עצמה לא מורגשת, עקיצת נקבות יתוש הטיגריס האסייני, בנוסף לגירוד בהמשך, מורגשת כדקירה קלה בזמן העקיצה. הנוהג של היתושות לעקוץ יחדיו בקבוצה מגביר את המטרד אף יותר. תכונות אלו מהוות פגיעה כלכלית באתרי תיירות ונופש רבים, מעבר למטרד לכלל בני האדם.

נקבות יתוש הטיגריס האסייני יכולות להעביר למעלה מ-20 מחלות שונות בהן: קדחת דנגי, צ'יקונגוניה, קדחת מח יפנית, תולעי לב (מחלה הפוגעת בעיקר בכלבים, ואינה פוגעת בבני-אדם) ועוד. המחלות הנ"ל, רובן ככולן לא נפוצות במחוזותינו, אך די במטייל אחד שיחזור חולה ממקום בו המחלות כן נפוצות על מנת להפיץ את המחלה בארץ לאנשים נוספים. על-מנת שתתקיים סבירות גבוהה שמחלה כלשהי תועבר ע"י יתושים צריכה להתקיים באותו המקום אוכלוסיית יתושים ברמה גבוהה מאוד, מצב שקורה לרוב אחרי שנים רבות שמין יתוש מסוים התבסס באותו המקום. ככל הנראה אין זה המצב עדיין ברוב המקומות ארץ, ולכן אין בכוונת הכתוב כאן לעורר פאניקה מיותרת. עם זאת גם אין כל מקום לשאננות. בשנת 1990 זוהו הפרטים הראשונים של יתוש הטיגריס האסייני באיטליה. האווירה באירופה בקרב החוגים המקצועיים היתה שבשל אופייה הקריר של היבשת אין חשש שאוכלוסיית יתושים אלו תגיע למימדים בהם היתושות עלולות להעביר מחלות. בקיץ 2007, 17 שנה מאז שהתגלו לראשונה באיטליה, היו אלו נקבות יתוש הטיגריס האסייני שהפיצו את מגיפת הצ'יקונגוניה בצפון איטליה. הדיווחים השונים יודעים לספר על כ-300 חולים בשטח מצומצם יחסית של עיירה אחת והכפרים הסמוכים לה. טיפול אינטנסיבי ויעיל יכול למנוע מישראל להגיע למצב שבו מגיפה שכזו תפרוץ בארץ. ניסיון העבר מלמד שטיפול אינטנסיבי מיידי פתר את הבעיה.

מחד גיסא, יתושים אלו נחשבים לאחד ממאה המינים הפולשים הגרועים ביותר בעולם. תפוצתו של מין זה כיום היא כלל עולמית. מאידך, אילו יתושים בעלי כושר תעופה גרוע מאוד בהשוואה למיני יתושים אחרים. טווח תעופתם עומד על כמה מאות מטרים בכל תוחלת חייהם. עיקר תפוצתם נסמך על העברה בידי האדם. יתושות הטיגריס האסייני מטילות את ביציהן במקווי מים קטנים מאוד. כמו-כן מין היתוש הספציפי הזה נמנע ממי ביוב ומעדיף מים טריים ככל האפשר. מקור המים המקורי הטבעי המועדף להטלה היה כנראה חורים בעצים אשר באזורים טרופיים עתירי גשמים מלאים מים כל השנה. הקדמה לא פסחה על יתוש הטיגריס האסייני, וכיום הנקבות מטילות בעיקר במקווי מים מלאכותיים כגון: צמיגים ישנים, אגרטלים בבתי קברות, צלחות של עציצים, מרזבים סתומים ועוד. כיוון שהביצים של מין זה יכולות לסבול תקופת יובש קצרה, הן יכולות לעבור ממקום למקום יחד עם אתר ההטלה וזחלים בריאים יבקעו מהביצים כשזה יוצף מחדש. יש המאשימים את הסחר בצמיגים משומשים שהתפתח בעשורים האחרונים, כגורם המוביל בהפצתו הכלל עולמית של יתוש הטיגריס האסייני.

ועם כל זאת, לא הכול שחור. ליתוש זה שני חסרונות בולטים לגבי התבססות בישראל. ראשית, אנו חיים במדינה בה הגבולות סגורים ומפוקחים יותר מרוב מדינות העולם. לכן הסבירות לפלישות חוזרות ונשנות נמוכה. כך שסיכוייה של פעולת הדברה והכחדה מוצלחת לשרוד לאורך זמן סבירים. שנית, בשל ההעדפה של מקורות מים קטנים להטלת ביצים, מין יתושים זה תלוי מאוד בגשמי הקיץ שימלאו את מקווי המים שוב ושוב במהלך הקיץ. כידוע בישראל אין גשמי קיץ. לפיכך היתושים תלויים לחלוטין במקורות מים מלאכותיים, ועליהם יש לנו שליטה. מה עוד שכמעט כל האוכלוסיה גדלה מתוך חצרות פרטיים, כך שכל אחד יכול לטפל בסביבתו הקרובה. בשל טווח תעופתם הקצר, כל מי שיטפל בסביבתו הקרובה יהיה הראשון להרוויח.  מודעות מוגברת לצורך להיפטר מיתוש הטיגריס האסייני (כמטרד, כפגיעה כלכלית וכסכנה לבריאות הציבור) ומודעות לדרך היעילה להילחם בו (ייבוש מקורות המים) יכולים להוביל לתוצאה הרצויה. כל אחד מאיתנו יכול לדאוג לייבוש מים עומדים בדלת אמותיו, גם למקור הקטן ביותר (למשל צלחות עציצים). בסיוע מהרשויות בכל הנוגע למים עומדים בנחלת הכלל (מצבורי צמיגים, גינות ציבוריות וכיוצא בזה) אפשר לנצח את הנגע ועכשיו הוא הזמן הנכון. ככל שיעבור יותר זמן ואוכלוסייתם תתבסס יותר ותתפשט ברחבי הארץ כך יקשה עלינו להדבירם. עם פעולת הדברה רצינית שתחל עכשיו, הסיכויים להגיע להדברה מוחלטת של היתוש הפולש גבוהים, הדברה שמתוצאותיה נוכל ליהנות זמן רב .

למידע נוסף ניתן לפנות אלי וגם להיכנס לקישורים הבאים:

סרטון הסברה של מ.א. מטה אשר (גם אני מופיע בו).

דף הסבר של המשרד להגנת הסביבה.

מצגת שכתבתי יחד עם טל ויינברג (גם הוא חבר בביז).

שתי סרטונים ביוטיוב (צפו בהם לפי הסדר): א; ב.