פעם היה אדם שתירגל מדיטציה. פתאום עבר אדם אחר ומשום מקום וזרק עליו אבן קטנה

האדם כעס ולכן לא יכול לחזור למדיטציה . הלך למורה שלו וסיפר לו מה קרה.

והמורה אמר לו שהוא מבין שהוא  כועס.אבל הוא לא מבין למה הוא כועס על האדם?

אבל מדוע אינך כועס על האבן? הרי האבן פגעה בך ולא האדם.

האדם אמר האבן היא רק אובייקט -הכוח שגרם לה לפגוע בי היה האדם. אז אני כועס על האדם.

המורה אמר לו אם נשתמש בהגיון הזה, אינך צריך גם לכעוס על האדם

גם פה האדם הוא רק האובייקט. הכוח שגרם לו לזרוק את האבן היה הכאב שלו.וזה מה שהניע אותו לזרוק את האבן.

נקודה למחשבה

כאב  מוגדר כ"תחושה וחוויה נפשית לא נעימה הקשורה בנזק ממשי או אפשרי לפי ויקיפדיה כלומר זה לא משהו גופני .כאב הוא משהו שנוצר מחוויות מחשבות אמונות ואפילו סיטואציות שחווינו.

ואם נתבונן בצורה כזו באחרים, ניכנס לנעלי האחר ונראה את הכאב שלהם נבין שזה לא מכוון אלי . זה לא נגדי זה בעד אותו אדם שזרק בדוגמה הזו את האבן, כי זו הדרך שלו להתמודד עם הכאב שלו. לכן הכעס הוא לא רלבנטי בכלל כלפיו.

 אז אם נתבונן אל הכאב של האחרים מה הניע אותם להגיב כמו שהגיבו, להרים קול, להגיד מילה לא במקום, להעליב ונסתכל פנימה אל הכאב שלהם הכעס יכול לפחות ואפילו להיעלם. .

 ואם נתרגל את המחשבה הזו זה יעזור לנו לסלוח ולפתח ייכולת חמלה

זה קשה לסלוח, אבל הייכולת שלנו לסלוח דומה לייכולת להרים משקל כבד.

למשל: אולי אתה יכול להרים משקולת כבדה 5 שניות בלבד, אך ככל שתתרגל ותתאמן תוכל להרים את המשקולת 10 שניות ואחרי כמה שבועות או חודשים בכלל לא יהיה כבד ובטח שלא כמו פעם

אותו דבר זה הסליחה- הייכולת לסלוח לעצמי ולאחרים זו טכניקה לתרגול. בהתחלה אולי תצליחו ל 5 שניות, אח"כ 10

ובפעם הבאה שתחשבו על האנשים שפגעו בכם , הכעיסו עיצבנו תוכלו לראות שההתנהגות שלהם הגיעה ונבעה מכאב ומחוסר ידע להתמודד מולו

וככל שתתרגלו תוכלו להחזיק בתחושת הסליחה והחמלה יותר מבעבר ולאט לאט הכעס יפחת בעוצמות שלו והשקט והשלווה יהיו יותר בחיים שלכם.

בכל מקרה שווה לנסות

שבת מופלאה שבת שלום