חוטב עצים אחד התקבל לעבודה בבית חרושת לעצים. המשכורת הייתה טובה ותנאי העבודה טובים אף יותר, והוא התכוון למלא היטב את תפקידו. ביום הראשון התייצב אצל מנהל העבודה אשר נתן לו גרזן והקצה לו שטח ביער. האיש יצא ליער לכרות עצים בהתלהבות. ביום אחד בלבד הוא חטב 18 עצים. "ברכות" אמר לו מנהל העבודה, "תמשיך ככה". מעודד מדבריו של מנהל העבודה, החליט חוטב העצים לשפר את תפוקתו ביום המחרת ולכן הלך לישון מוקדם מאוד. בבוקר למחרת הוא קם לפני כולם והלך ליער. למרות כל מאמציו הוא לא הצליח לחטוב יותר מ 15 עצים. "אני בוודאי עייף", הוא חשב והחליט ללכת לישון עם שקיעת השמש. עם הזריחה, הוא קם נחוש בדעתו לשבור את שיא 18העצים. אף על פי כן, באותו יום הוא לא הגיע אף למחצית. ביום המחרת חטב 7, אחר כך 5, ביום האחרון הוא ניסה כל אחר הצהריים לכרות את העץ השני. מודאג ממה שיגיד מנהל העבודה, הלך החוטב לספר לו את שאירע לו ולהישבע שהוא מתאמץ עד סף אובדן החושים. מנהל העבודה הקשיב ושאל "מתי השחזת לאחרונה את 'הגרזן' שלך?"

"להשחיז? לא היה לי זמן להשחיז! הייתי עסוק מידי בכריתת העצים!"

==============================================

נקודה למחשבה:

"זה לא העומס ששובר אותך. זו הדרך שאתה נושא אותו" (לנה הורן)

האם הגרזן שלך מושחז? איך משחיזים גרזן? והאם כדאי להחליף את "הגרזן" למשהו אחר?

הפסיקו לפעמים לחפש. עצרו! תנו זמן לעצמכם, כי לעיתים יש "משהו" שיש לשחרר, לסלוח, להרפות , להניח בצד ולהתמקד בכם ולא באחרים, לסובב את עדשת המצלמה כלפי פנים לחזור להיות "ילד" ללא מסיכות, משקולות ואגו. וזיכרו תמיד, שאפשר גם להינות מהדרך ביחד עם המכשולים והאתגרים ואם משהו לא עובד-"חשבו מסלול מחדש, או שתחליפו "גרזן"!      שבת רגועה וקסומה!