כ- שלושים שנה עסקתי מבוקר עד לילה במקצוע ש"נפל" עלי מכל מיני סיבות הכי   לגיטימיות והוא הנה"ח וחשבות שכר  .

ההתחלה הייתה כשניהלתי את החשבונות לעסק של בן זוגי דאז והמשיך כשהייתי חייבת   לדאוג לפרנסת המשפחה , תמיד ניסיתי ל"קשט" את המקצוע השחור - לבן בצבעים אחרים כדי   שיהיה לי יותר מעניין, חיפשתי את היצירתיות במקצוע וזה היה לא פשוט  !!

חייתי במתח עצום, תמיד עבדתי סביב השעון, סביב תאריכים מוכתבים מראש להגשת   משכורות בזמן, דוחות וכדומה, כשליהנות מהעבודה מיותר לציין  .

כדי בכל זאת, לשמור על האיזון, למדתי כל מיני מקצועות אלטרנטיביים, למדתי איך  לטפל בפרחי בך (קודם כל כדי לטפל בי..), חקרתי לעומק ארבע שנים את רזי הגרפולוגיה ב-לימודי חוץ  של אוניברסיטת ת"א-יפו

שוב ללמוד על עצמי ועל האנשים שסבבו אותי בחברה בה עבדתי.

נגעתי בוואטסו, שיטת סילבה והנחיית מדיטציות ויוגה צחוק ו...................במיקרה...........בעודי ממתינה לחברה בחצי יום חופשי שהיה לי, נתקלתי בחנות לחרוזים ופתאום בלי הודעה מוקדמת הרגשתי שמשהו בתוכי מתחיל לבעור, אני עד היום לא יודעת להסביר זאת אפילו לעצמי מה היה שם? 

רק אני יודעת וזוכרת שמראה החנות עם כל החרוזים שהיו מונחים בתוך תאים קטנים,המון  חרוזים צבעוניים ומבריקים מכל מיני סוגים, הזכירו לי חנות של ממתקים, משהו שבילדותי היה מחוץ לתחום (גדלתי על טהרת הטבעונות!!עוד שריטה..).

ואז גם עלו תמונות מילדותי , ילדה בת 12 מעצבת תכשיטים מאלפאקה וחרוזים שפירקתי משרשראות של אמי ז"ל

אותו אחה"צ  התרחש כשנתיים אחרי שאמי נפטרה, הרגשתי באותו רגע הצפה ריגש יתחזקה מאוד ומה שהיה לי הכי נכון לאותו רגע  זה להירשם לקורס חריזה במקום.

בלי להצטנע...אני באה מבית עם רקע אומנותי, אבי ז"ל היה צייר, אמי ז"ל עסקה בפיסול ועיצוב תמונות עם בדי משי, אחותי מציירת, הבת שלי מציירת, אז הכישרון היצירתי היה כבר אז חווי בי.

במהלך השלוש וחצי שנים שאני מעצבת תכשיטים, אני ממשיכה ללמוד טכניקות שונות ואיתן אני מתפרעת כיד הדמיון.

מצורפת דוגמא של טבעת שליפפתי עם חוט גולדפילד על אבן קריסטל סברובסקי אוסטרי.